יום חמישי, 2 באוקטובר 2014

סיקרט - הרשת החברתית החדשה - למה יש לי רגשות מעורבים כלפיה?


בעיקרון, רשת חברתית חדשה אמורה ליצור אצלי ניצוץ וברק בלבן של העין. עוד כלי חדש ללמוד ואחר כך ללמד, עוד מידע חדש שלא היה לנו לפני כן. גן עדן מהסוג שאני אוהבת.
 
אז למה בכל זאת יש לי רגשות מעורבים כלפיה?
עוד מעט תבינו, אבל קודם, כמה מילים על סיקרט.

מדובר באפליקציה שאפשר להוריד ב"חנויות" השונות (אפ סטור למכורים לאפל כמוני, או בחנויות השונות של בעלי אנדרואיד).

האפליקציה מבוססת על החברים שלך מהפייסבוק ועל אנשים שנמצאים בקרבת מקום בכל מקום שבו אתה גולש.

מה מיוחד בה?

הרשת כולה מבוססת על אנונימיות מוחלטת!
כלומר, אנשים כותבים סטטוסים אבל אף אחד אחר לא יודע מי כתב אותם. הדבר היחיד שמופיע זה ש"חבר" כתב אותו.  עכשיו לך תנחש מי מהחברים שלך כתב את הסטטוס הזה. אפשר לעשות לייק לסטטוס (לחיצה על אייקון לב), אפשר לשתף חברים שלך וכמובן שגם אתה יכול לכתוב סטטוס אנונימי משלך.

ברור שרוב הסטטוסים כרגע (כן, יש גם סטטוסים בעברית) הם על החיים האישיים, אנשים שופכים את ליבם וכותבים דברים שהם לא מעזים לכתוב בשום מקום אחר.

אז איך זה קשור למידענות אתם שואלים? דמיינו את התסריט הבא:

אתה גולש לך לתומך בסיקרט ורואה סטטוס של מישהו שכותב שכל החברה זומנה לפגישה דחופה עם הנהלת החברה (והחברה הזו היא חברה מתחרה שאתה עוקב אחריה). חצי שעה לאחר מכן עוד סטטוס עולה והפעם כתוב שמנכ"ל החברה התפטר.

מבינים את המשמעות? מדובר במידע פנים ארגוני שלא תמצאו בשום מקום אחר. הוא יגיע (אולי) אחר כך לרשת ולעיתונים ולמקורות מידע נוספים אבל אתם כבר תדעו על זה לפני כולם. ובינינו, מהירות היא שם המשחק היום.

אז למה בכל זאת יש לי רגשות מעורבים? או למה הניצוץ בעיניים שלי קצת עכור?

הנה שלוש סיבות:

1.       אי אפשר לדעת מי כתב – זה אומר שאין לנו דרך כמידענים לאמת את המידע (מזכיר קצת את הווב הנסתר)

2.       אנחנו רואים סטטוסים רק של אנשים שהם חברים שלנו בפייסבוק או שבמקרה הם יושבים ממש לידינו במסעדה או בפאב או בספרייה.

3.       אי אפשר לחפש !

ובכל זאת, כדאי מאד להתחיל לעקוב אחרי הרשת הזו, אין לדעת איזה אוצר ייפול כפרי בשל לידיים שלכם.

אז רשמתם?


 




















































































































































































































































































































































  
   
 

 

 

 
 


 

 

יום ראשון, 7 בספטמבר 2014

אז מה מלמדים בקורס מידענות? איך לחפש בגוגל?

השבוע חגגנו ענבר ואני עוד סיום מחזור של  קורס מידענות ביחידה ללימודי חוץ של הטכניון.
כמיטב המסורת של סיום קורס אכלנו (כי איך אפשר בלי פשטידת התירס של בישולה?), הצטלמנו, הצגנו את תוצאות פרוייקטי הגמר וסיכמנו מה למדנו בקורס.

ביום הפתוח שאנחנו מקיימות עבור נרשמים חדשים בתחילת שנה, אני שואלת אותם בחיוך האם כשהם מספרים לחברים שלהם שהם רוצים ללמוד מידענות הם מקבלים את התגובה הבאה: מה ילמדו אותך שם, איך לחפש בגוגל??? לפי החיוכים של כולם אני מבינה ששוב פגעתי בול.
במפגש הסיום אני שואלת אותם אם יש להם תשובה לחברים שלהם. הלב שלי מתרחב כשאני רואה שוב את החיוכים, אבל הפעם עם ניצוץ בעיניים וההבנה שעבודת המידען היא הרבה יותר מסתם חיפוש בגוגל.

אז הפוסט הזה הוא בשביל כל אלה שרוצים לדעת מה ההבדל בין לחפש בגוגל לבין לעסוק במקצוע המידענות.

לאורך השנים פיתחנו ענבר ואני את מתודולוגית ששת השלבים בעבודת המידען, נראה לי שזה מסביר הכי טוב למה מידענות זה מקצוע.

שלב ראשון - ראיון לקוח - לעתים קרובות הלקוח שלנו לא באמת יודע מה הוא מחפש, השאלות שאנחנו שואלים אותו במהלך הראיון יביאו לכך שבסוף השיחה/פגישה נדע בדיוק מה לחפש ועוד יותר חשוב, הלקוח שלנו יבין מה חשוב לו לדעת.

שלב שני - חיפוש המידע - בשלב הזה אנחנו לא רק כותבים שתיים או שלוש מילים בגוגל אלא מחפשים מילות מפתח, בונים אסטרטגית חיפוש ומאתרים מקורות מידע רלבנטיים.

שלב שלישי  - מיון וסינון התוצאות - אחד השלבים הקריטיים ביותר בעבודת המידען. איזה מידע להשאיר, איזה מידע להסיר (יצא לי חרוז), האם המידע עדכני? האם המידע אמין?. השאלה שאני שואלת את עצמי בעבודת חיפוש מידע היא שאלה אחת פשוטה: המידע שמצאתי עונה לשאלה של הלקוח? כן - משאירה, לא - מסירה. כמה פשוט, לא?

שלב רביעי - עריכה, עיבוד וניתוח המידע - כמה שהסטודנטים שלי לא אוהבים אותי בשלב הזה כשאני גורמת להם למחוק משפטים (לפעמים גם פסקאות שלמות) שלא מוסיפים מידע. המסמך צריך להיות מעוצב ויזואלית, עם ראשי פרקים, תוכן עניינים, לינקים למקורות המידע אבל בעיקר עם תובנות על הנושא שחקרנו.  השלב הזה הוא מה שמבדיל את עבודת המידען מ"סתם" חיפוש מידע בגוגל. כאן יושב לו הערך המוסף. ולאחרונה אפילו זה לא מספיק. מידען טוב גם מייצר מידע, כמו למשל טבלה הום מייד שמסכמת את כל המידע על המתחרים או גרף שייצרנו מתוך טקסט של מאמר. בדיוק בשביל הדברים האלו משלמים למידען.

שלב חמישי - שליחת דו"ח מידענות ללקוח - הדו"ח צריך להראות בדיוק כמו שנראה דו"ח סקירת שוק (בלעז קוראים לזה: Market Research Report). על דו"ח כזה משלמות חברות כמה אלפי דולרים טובים. זה השלב שבו אנחנו חייבים לעמוד בדד ליין שהציב לנו הלקוח. דו"ח שנשלח אחרי הדד ליין הוא כמו העיתון של אתמול!

שלב ששי - קבלת משוב - כי בלי משוב, איך נדע שמה ששלחנו ענה על השאלות שהוגדרו בשלב הראשון?

אז, בהצלחה לכל בוגרי הקורס שהפכו השבוע למידענים !

בוגרי קורס מידענות 2014






יום שבת, 10 במאי 2014

רשתות חברתיות ככלי לאיתור מידע תחרותי

כל שנה בחודש ינואר בערך מתחילים להיערך לכנס השנתי למידע שעורכת חברת טלדן.
ענבר (יסעור) ואני החלטנו לארגן יום עיון שידבר גם על חידושים בתחום,  גם על קידום מקצוע המידענות וגם על שיתוף הפעולה שלנו עם החממה הטכנולוגית נסטק  במסגרת הקורס למידענות ביחידה ללימודי חוץ בטכניון.
חילקנו את העבודה בינינו, כמו תמיד. אני לקחתי על עצמי בנוסף להרצאה על עיבוד וניתוח מידע (אחד הנושאים האהובים עלי במיוחד) גם לדבר על רשתות חברתיות. 
קראתי להרצאה  היכן מאתרים מידע שהמתחרים שלך לא רוצים שתמצא? 

האמת? הייתי בטוחה שיש לי הרצאה מוכנה, אני הרי מרצה על רשתות חברתיות באופן די קבוע, במסגרת הקורס, במסגרת פורום IFISH  ובמקומות אחרים.
אז התיישבתי מול המחשב והצצתי בגוגל רק כדי לראות מה חדש... 
חמש שעות אחרי סיימתי את המצגת, כל כך הרבה השתנה בזמן כל כך קצר.

אז מה למדתי?

·        עברנו כברת דרך גדולה מאד מהתקופה שבה עקבנו אחרי אתרים שהתמקדו בתלונות לקוח (כמו complaints.com) כדי לגלות מידע על המתחרים שלנו.
·        כל הרשתות החברתיות (אבל כולן!) משנות את הממשקים שלהן ובעיקר את יכולות החיפוש מדי כמה שבועות בעוד שמנועי חיפוש "רגילים" כמו גוגל למשל, כמעט ואינם מתחדשים או מוסיפים כלי חיפוש חדשים.
·        הטרנד החזק ביותר הוא "מידע על מידע" –  אחרי שמחפשים מידע מקבלים ממשק נוסף שמאפשר לבצע חיתוכים שונים על המידע (וכמובן שזה מוסיף לנו תובנות מעניינות).
·        מנועי חיפוש לאיתור מידע מרשתות חברתיות צצים מדי יום (אחד מהם ששווה לעקוב אחריו הוא Social-Searcher)
·        חכמת ההמונים היא לא סתם באז תקשורתי -  כמות המידע שזורמת ברשתות החברתיות היא כמעט בלתי נתפסת. אני לא יודעת מה איתכם, אבל לי כמידענית זה גורם לאושר גדול J
אבל אולי הכי חשוב:
·        כל הארגונים מפרסמים בכל הרשתות החברתיות כי זה זול, זה טרנדי וכי כולם שם, ואנחנו מרוויחים מזה בגדול.  לא רק שאנחנו מקבלים את המידע מיד ברגע שהוא קורה אלא אנחנו גם נחשפים למידע מלקוחות הארגון. לא עוד רק מידע אובייקטיבי וחיובי אלא גם מידע מסוג inside information שארגונים ממש, אבל ממש לא היו רוצים שנדע.

אז זהו, אני מוכנה, יום העיון שלנו מידענות, יזמות וחדשנות יוצא לדרך. 

תבואו, יהיה מעניין.

יום שבת, 12 באפריל 2014

יחידת המידע בארגון - מה חושבים עלינו? ומה אנחנו יכולים לעשות עם זה...

מרי אלן בייטס, אולי אחת המידעניות המוערכות ביותר בעולם המידענות, כתבה מאמר על הערך המוסף של יחידת המידע בארגון בעקבות מחקר שערכו ה - SLA יחד עם ה - Financial Times.
 
גם המחקר וגם המאמר מעלים שאלות חשובות שאני לפחות עוסקת בהם -15 השנים האחרונות.
המחקר כלל 700 מידענים ו-100 בכירים בארגונים והתמקד בבעיות העיקריות שאיתם הם מתמודדים בתחום המידע.
 
המידענים ענו שהם מתמודדים עם שתי בעיות עיקריות
  1. כיצד אפשר להוכיח את הערך של השירותים שלהם בארגון.
  2. חוסר ההבנה בארגון לשירותים שאותו מספק המידען
זה לא חדש, כל מי שעוסק בתחום המידענות יודע שאילו הבעיות שאנחנו מדברים עליהם כל הזמן.
לעומת זאת בכירים בארגונים טענו שהם מתמודדים עם :
  1. עודף מידע או עומס מידע
  2. כיצד מסננים את המידע? או במילים אחרות, איך הם יכולים למצוא מעין מסננת דרכה הם יכולים להעביר את כמויות המידע שהם מצאו כדי להישאר רק עם מידע איכותי ורלבנטי
מדהים, לא? הרי זה בדיוק מה שמידענים אמורים לעשות.

אז איך זה שיש כזה קונפליקט? איך אנחנו עדיין (!) לא מצליחים לגרום לעובדים בארגון להבין שבמקום להסתמך על יכולות החיפוש שלהם ולטבוע בכמות בלתי נסבלת של תוצאות החיפוש בגוגל (או בכל מנוע חיפוש אחר) הם יכולים לפנות למידען שלהם בארגון.
מרי אלן טוענת שיש לכך שתי סיבות.
האחת, כנראה המידע שאנחנו מספקים אינו מידע שמוביל לפעולה כלומר, הוא כללי מדי.
השנייה, אנחנו לא מספיק מתקשרים לעובדי הארגון מה באמת אנחנו עושים.

אז אנחנו יכולים לצקצק בלשון ולהגיד שלא מבינים אותנו, אנחנו יכולים להמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים או שאנחנו יכולים לפעול כדי לשנות.
מה עושים? או, טוב ששאלתם, הנה כמה תשובות אפשריות.

חלק א' - איך אפשר לעזור ללקוחות שלנו עם עומס המידע
  •  כשאנחנו מקבלים שאלת מחקר, חוץ מראיון הלקוח כדי להבין את שאלת המחקר, אנחנו צריכים להבין טוב יותר מה אמור לקרות עם המידע שאנחנו מספקים. כלומר, להבין את המטרה לשמה ביקשו מאיתנו את המידע.
  •  המידע חייב לכלול לא רק מידע טקסטואלי אלא גם מידע ויזואלי
  •  המידע חייב לכלול תובנות שיעזרו למקבלי ההחלטות לא רק כמידע שהוא NICE TO HAVE אלא מידע שעושים איתו משהו קונקרטי.
  •  דו"ח חיפוש המידע שלנו צריך להתאים לתהליך העבודה של הלקוח שלנו. לדוגמא, אם הוא כותב מצגת שהוא צריך להציג בפני מקבלי החלטות או בפני לקוח חשוב, למה שלא נציג לו את המידע שלנו בפורמט של מצגת גם כן?
חלק ב',  איך מטפלים ברלבנטיות של מידע ועוד יותר חשוב, איך גורמים לעובדי הארגון להבין שכדאי להם לפנות אלינו?
  •  אפשר לבנות מצגת של 15 דקות עם הסברים כיצד אפשר להשתמש בכלי החיפוש המתקדמים של גוגל כדי לקבל תוצאות רלבנטיות ואיכותיות יותר. הרווחנו פעמיים, גם עזרנו לעובדים וגם דאגנו לכך שהם יפנימו שיש מקצוען בתחום המידע בארגון.
  •  שתפו את הלקוחות שלכם – בנו יחד איתם תבניות (או בלעז, טמפלייט) להצגת המידע. תאמו ציפיות  - איך הם רוצים לקבל את המידע.
  • בנו אתר בתוך הפורטל בארגון עבור יחידת המידע שלכם. העלו לשם חומרים שעשויים להועיל לעובדי הארגון. 
  • עודדו אותם לפנות אליכם עם חיפושי מידע מורכבים (כי בינינו, חיפושי מידע פשוטים הם יכולים לעשות בעצמם)
  •  היו פרואקטיביים  - קבעו ביומן פגישות באופן קבוע עם קבוצות בארגון כדי לספר לכם על השירותים שלכם.
  •  אספו דוגמאות של עבודות שעשיתם לאחרים ומה הם עשו עם המידע שסיפקתם.
  • בקשו משוב על עבודות שעשיתם. אל תשכחו, היו קצרים ככל האפשר. שאלו כמה שאלות פשוטות כמו למשל: האם קיבלת האם קיבלת את המידע שביקשת? עד כמה היה קל להתמצא במידע? איך אפשר לעשות את זה יותר טוב?
שלא תטעו, אילו משימות לא פשוטות. צריכים להיות פרוקאטיביים, יצירתיים, לבנות תוכנית שיווק ועוד ועוד.
ועוד דבר, אילו לא משימות חד פעמיות, אילו משימות יום יומיות ומתמשכות. אבל התוצאה שווה.

 עצות ורעיונות נוספים איך לקדם את יחידת המידע בארגון? אשמח מאד לשמוע את דעתכם.

חג שמח !!!
 
 - המאמר של מרי אלן:

Please Insert Value Here: Reactions to the FT/SLA Value Report
Bates, Mary EllenOnline Searcherhttps://mail.google.com/mail/u/0/?pli=13 8.1https://mail.google.com/mail/u/0/?pli=1(Jan/Feb 2014

 לינק למחקר המלא, כאן (הורידו אותו חינם!)

יום שלישי, 31 בדצמבר 2013

חוגגת את שנת 2014 עם מיתוג חדש


לכבוד השנה החדשה אני כל כך גאה ושמחה להציג את המיתוג החדש שלי.
אז מה היה לנו?
לוגו חדש, מצגת חדשה, כרטיס ביקור, בלוג(!) ואתר חדשים
(בעזרתה של shelly sever הנפלאה)

אז... הנה כל הדרכים להישאר בקשר - היכנסו לאתר שלי עשו LIKE לעמוד שלי בפייסבוק, הרשמו לבלוג, שלחו אימייל או דברו איתי

שאלה קטנטנה, ממש פצפונת, מופנית אליכם חברים יקרים שלי - אז מה באמת אני עושה? :-)




יום שני, 30 בדצמבר 2013

שרית חיים או Sarit Haim בפייסבוק...מה כדאי?

כשפתחתי את החשבון שלי בפייסבוק התלבטתי אם לכתוב את השם שלי בעברית או באנגלית.


מצד אחד, כל הסטטוסים שלי כתובים בעברית ורוב החברים שלי מישראל
מצד שני, אנחנו הרי חיים בעולם גלובלי ואנגלית היא השפה של כולנו, לא ככה?

אז כתבתי את השם שלי באנגלית 
ואחרי חודש שיניתי לעברית
אבל אז התחרטתי ושיניתי שוב לאנגלית

פתאום צצה לה מחשבה חדשה, רגע, ואם מישהו יחפש את השם שלי לפני הנישואין?

סך הכל שם... איך זה הפך להיות כל כך מסובך? איך בוחרים?

  • שרית חיים
  • Sarit Haim
  • שרית שירם-חיים

אי אפשר הכל? אז זהו, שכן.
אלוהי הפייסבוק (או לפחות אלו שאחראים על הממשק שלו) החליטו להפוך את זה לפשוט יותר.
כרגיל, הכל תלוי ב
הגדרות

הנה ככה:

1. כתבו את השם שלכם באנגלית



2. הוסיפו את השם שלכם בעברית


3. אל תשכחו גם את שם הנעורים 

זהו, עכשיו אתם מסודרים... כבר לא משנה אם יחפשו אתכם באנגלית, עברית או בשם הנעורים, כל הדרכים יובילו ישירות אליכם לפרופיל.

יום שלישי, 17 בדצמבר 2013

מודיעין תחרותי ברשתות החברתיות

אם אתם עוסקים במודיעין תחרותי ועדיין לא בדקתם אם למתחרים שלכם יש דף עסקי בפייסבוק, רוצו עכשיו ובדקו.
דף עסקי בפייסבוק מאפשר לנו לעקוב לא רק על מה שהמתחרה כותב אלא הרבה יותר חשוב, לעקוב אחר מה שכותבים הלקוחות שלו, השותפים שלו וכדומה.
אם פעם רצינו לדעת מה הבאגים במערכת של המתחרה שלנו הרי שהיינו צריכים לנבור באינטרנט ולהתפלל חזק חזק שאולי מישהו כתב על זה כתבה. היום, מספיק להכנס לפייסבוק ולראות מה חושבים על המתחרה שלנו.
חוכמת ההמונים במיטבה.
מה, אתם עדיין פה? עוד לא הלכתם לבדוק אם למתחרים שלכם יש עמוד עסקי? קדימה, רוצו לפייסבוק וללינקדאין מהר מהר, בדקו והרשמו.

בהצלחה !